מגדלי עזריאלי: סמל תל אביבי או מפלצת אורבנית?

בלב תל אביב, בין נתיבי איילון לעיר הסואנת, ניצבים מגדלי עזריאלי – אייקון אדריכלי שמסמל קדמה ועוצמה.

אך בעוד רבים רואים בהם סמל חדשנות, יש מי שטוענים כי המגדלים הפכו לסמל למגמות שליליות בתכנון האורבני, כמו עידוד עיור צפוף, עומסי תחבורה, והעמקת הפערים הכלכליים בעיר.

חזון שאפתני עם ביקורת ציבורית

פרויקט מגדלי עזריאלי יצא לדרך בשנת 1996 ביוזמת דוד עזריאלי, מתוך רצון להקים מרכז עירוני שיחבר בין עסקים, מסחר וקהילה. ואכן, המגדלים הפכו במהרה לאייקון תל אביבי מוכר, אך לא לכולם נוח עם הנוכחות המאסיבית שלהם בשמי העיר.

מבקרים טוענים כי תכנון המתחם אינו מתחשב במרקם העירוני הקיים, עם תלות גבוהה ברכב פרטי וקושי בתנועת הולכי רגל סביבו.

מחלוקת סביב השפעתם על חיי היומיום

• עומסי תחבורה בלתי נסבלים: תושבים בסביבת המתחם מתלוננים כי המגדלים, שמושכים אליהם עשרות אלפי עובדים ומבקרים ביום, יצרו עומסי תנועה כבדים במיוחד בנתיבי איילון ובצירי הגישה הסמוכים.

  יש הטוענים כי התשתיות התחבורתיות לא התפתחו בהתאם לגידול בתנועה.

  
  

• פערים חברתיים: המגדלים, המאופיינים בשכירות יקרה למשרדים ושטחים מסחריים יוקרתיים, נתפסים על ידי רבים כסמל להדרה של עסקים קטנים וכתחום שמשרת בעיקר את האליטה העסקית והטכנולוגית.

• השפעה סביבתית: השימוש בזכוכית ובחומרים מחזירי אור יצר בעיות סביבתיות כמו התחממות יתר באזורים סמוכים, לצד דיון נוקב על תרומת המבנה להגברת "אי החום העירוני".

  
  

  

  
  

המגדל החדש: הזדמנות או תוספת לבעיה?

מגדל "עזריאלי ספירל", שמתוכנן להגיע לגובה של 350 מטרים, צפוי להיות הבניין הגבוה בישראל. אך הבשורה התקבלה בחשש בקרב פעילי סביבה ואדריכלים, שטוענים כי המגדל יחריף את העומסים בעיר.

לדברי מתנגדים, יש צורך בתכנון מבוזר יותר שיעודד פיתוח באזורים אחרים בארץ ולא ירכז את כל הפעילות העסקית בלב תל אביב.

תל אביב של המחר: איזון בין קדמה למרקם עירוני

המגדלים משקפים את המתח שבין קדמה אורבנית לצורך בשמירה על עיר חיה ונגישה לכל תושביה. האם תל אביב תלמד לאזן בין שני העולמות, או שמא העיר תמשיך לצמוח לגובה על חשבון התושבים והסביבה?

התשובה טמונה בעתידם של פרויקטים כמו עזריאלי ספירל, והשאלה האם הפקת לקחים תהפוך לחלק אינטגרלי בתכנון העירוני.